ברטנורא על משנה סוטה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה א
עֶגְלָה עֲרוּפָה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. מַה שֶּׁהַזְּקֵנִים אוֹמְרִים יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְהַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הֻזְקְקוּ לְאָמְרָן:
שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יִמָּצֵא כוּ'. וּבְאוֹתוֹ פָּרָשָׁה נֶאֱמָר וְעָנוּ וְאָמְרוּ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים כז) וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ, מַה לְּהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:
הָיוּ יוֹצְאִים. וּבָאִים שָׁם וּמוֹדְדִים מִן הֶחָלָל לְצַד הָעֲיָרוֹת שֶׁסְּבִיבוֹתָיו לֵידַע אֵיזוֹ קְרוֹבָה:
אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל. אֵין בֵּית דִּין עֲשׂוּיִין שֶׁיְּהֵא אֶפְשָׁר לַחְלֹק שָׁוֶה בְּשָׁוֶה, אֶלָּא שֶׁיְּהֵא הָרֹב לְצַד אֶחָד לְקַיֵּם אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת. (שמות כג):