ברטנורא על משנה סוטה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ה
וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים. עַל דִּבְרֵי כֹּהֵן:
בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה. כְּשֶׁמִתְקַשְּׁרִין לַעֲמֹד צְפוּפִין שֶׁלֹּא יְפָרְקוּם אֹיְבִים:
לְפִיכָךְ. שֶׁהַיָּרֵא זֶהוּ הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, תָּלְתָה תּוֹרָה בְּבָנָה וְנָטַע וְאֵרֵס לַחְזֹר בִּגְלָלָן, כְּדֵי שֶׁיִּתְלוּ בְּכָךְ הַחֲזָרָה וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר עָלָיו מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ הוּא יָרֵא וְחוֹזֵר:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל וְכוּ'. לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אֲפִלּוּ עָבַר עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים חוֹזֵר. וּלְרַבִּי יוֹסֵי עַד שֶׁיַּעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, דּוּמְיָא דְּאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל: