ברטנורא על משנה סוטה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ח
בַּשְּׁמִינִי. בְּשָׁנָה שְׁמִינִית שֶׁל שְׁמִיטָה שֶׁעָבְרָה, שֶׁהִיא מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית זוֹ. בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, דִּכְתִיב (דברים לא) בְּחַג הַסֻּכּוֹת, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב אַחֲרוֹן שֶׁל חָג, תַּלְמוּד לוֹמַר שָׁם בְּבֹא כָּל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת, מִתְּחִלַּת חֹל הַמּוֹעֵד:
אַגְרִיפָּס הַמֶּלֶךְ. מִזַּרְעוֹ שֶׁל הוֹרוֹדוּס הָיָה, וּבְיָמָיו נֶחְרַב בַּיִת שֵׁנִי:
זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. שֶׁהַמִּקְרָא הַזֶּה פְּסָלוֹ מִן הַמַּלְכוּת:
אָחִינוּ אָתָּה. שֶׁאִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל:
וְקוֹרֵא מִתְּחִלַּת אֵלֶּה הַדְּבָרִים עַד שְׁמַע. שֶׁבְּוָאֶתְחַנַּן. וּמְחַבֵּר עִם פָּרָשַׁת שְׁמַע פָּרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, שֶׁיֵּשׁ בְּפָרָשַׁת שְׁמַע קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם וּבְפָרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ קַבָּלַת עֹל מִצְוֹת. וּמְדַלֵּג, וְקוֹרֵא עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר. וּמִשָּׁם מְדַלֵּג וְקוֹרֵא כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא זְמַן אָסִיף וּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים וְהַפְרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁפָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ בֵּין עַשֵּׂר לְכִי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר הָיָה קוֹרֵא אוֹתָם יַחַד, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בְּמַעַשְׂרוֹת. וְאַחַר כָּךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת, שֶׁהֵן קַבָּלַת גְּזֵרוֹת וָעֳנָשִׁים שֶׁל תּוֹרָה. וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ, שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ: