ברטנורא על משנה סוטה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו
משנה א
מִי שֶׁקִּנֵּא לְאִשְׁתּוֹ וְנִסְתָּרָה אֲפִלּוּ שָׁמַע מֵעוֹף הַפּוֹרֵחַ. שֶׁנִּסְתְּרָה:
יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר בְּפֶרֶק קַמָּא סְתִירָה לֹא בַּעְיָא עֵדוּת, וַאֲפִלּוּ עֶבֶד וַאֲפִלּוּ שִׁפְחָה נֶאֱמָנִים, דְּהַיְנוּ נַמִּי כְּעוֹף הַפּוֹרֵחַ, דְּאִתַּקַּשׁ סְתִירָה לְטֻמְאָה דְּכֻלְּהוּ מְהֵימוֹנֵי בָהּ, הִלְכָּךְ נֶאֶסְרָה עָלָיו. וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה:
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עַד שֶׁיִּשְׂאוּ וְיִתְּנוּ בָהּ מוֹזְרוֹת בַּלְּבָנָה. נָשִׁים הַטֹּווֹת לְאוֹר הַלְּבָנָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר מַשְׁקֶה עַל פִּי שְׁנַיִם. מִיהוּ מִשֶּׁיִּשְּׂאוּ וְיִתְּנוּ בָּהּ מוֹזְרוֹת בַּלְּבָנָה בִּפְרִיצוּתָהּ מְכֹעָר הַדָּבָר וְתֵצֵא, דְּהָא אֲפִלּוּ מַיָּא תּוּ לֹא בָּדְקֵי לָהּ כִּדְתַנְיָא בְּפֶרֶק קַמָּא. וּטְהוֹרָה הִיא. וְלֹא שֶׁיִּשְּׂאוּ וְיִתְּנוּ בָּהּ מוֹזְרוֹת בַּלְּבָנָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
משנה ב
אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּטְמֵאת. בְּאוֹתָהּ סְתִירָה, שֶׁהִיא עַל פִּי עֵדִים לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אוֹ עַל פִּי עוֹף הַפּוֹרֵחַ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. דְּעֵד אֶחָד נֶאֱמָן בָּהּ אַף לְהַפְסִידָהּ כְּתֻבָּתָהּ, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר:
אַף לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ. שֶׁלֹּא תִשְׁתֶּה וְלֹא תִטֹּל כְּתֻבָּתָהּ:
יְבִמְתָּהּ. אֵשֶׁת אֲחִי בַּעְלָהּ:
וּבַת בַּעְלָהּ. מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת:
הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנוֹת. לְעֵדוּת זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן פְּסוּלוֹת לְכָל שְׁאָר עֵדוּת שֶׁהוּא לְרָעָתָהּ, לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה הֶאֱמִינָה כָּל עֵדוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ. וּמִיהוּ לֹא לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ, הוֹאִיל וְשׂוֹנְאוֹת אוֹתָהּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא תִשְׁתֶּה:
משנה ג
שֶׁהָיָה בְדִין. שֶׁלֹּא יְהֵא נֶאֱמָן בָּהּ עֵד אֶחָד, אִם לֹא מִגְּזֵרַת הַכָּתוּב:
עֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה. סְתִירָה:
שֶׁאֵין אוֹסַרְתָּהּ אִסּוּר עוֹלָם. אֶלָּא עַד שֶׁתִּשְׁתֶּה:
אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת בְּפָחוֹת מִשְּׁנַיִם. כִּדְבָעִינַן לְמֵימַר מִגְּזֵרָה שָׁוָה, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא:
עֵדוּת הָאַחֲרוֹנָה. טֻמְאָה:
כָּל עֵדוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ. נֶאֱמָן בָּהּ, דִּכְתִיב וְעֵד אֵין בָּהּ, וְכָל עֵד הָאָמוּר בַּתּוֹרָה סְתָם אֵינוֹ אֶלָּא שְׁנַיִם, מִדְּאִצְטְרִיךְ קְרָא לוֹמַר (דברים יט) לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ, שְׁמַע מִנָּהּ דְּעֵד שְׁנַיִם בַּמַּשְׁמָע, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב אֶחָד. וְהָכִי קָאָמַר קְרָא, תְּרֵי לֵית בָּהּ אֶלָּא חַד, וְקָאָמַר וְהִיא לֹא נִתְפָּסָה, לְאוֹסְרָהּ, אַלְמָא עֵד אֶחָד מְהֵימָן:
משנה ד
עֵד אוֹמֵר נִטְמֵאת וְעֵד אוֹמֵר לֹא נִטְמֵאת. אוֹקֵי חַד לַהֲדֵי חַד, וַהֲרֵי הִיא בִּסְפֵקָה וְשׁוֹתָה. וְדַוְקָא כִּי אָתוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, אֲבָל בָּזֶה אַחַר זֶה, כְּשֶׁאָמַר הָרִאשׁוֹן נִטְמֵאת, הָוֵי מְהֵימָן כְּבִתְרֵי, וְהַשֵּׁנִי הָאוֹמֵר לֹא נִטְמֵאת הָוֵי לֵיהּ חַד, וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם:
וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא נִטְמֵאת. כְּלוֹמַר לֹא נִטְמֵאת בְּפָנֶיךָ, שֶׁכְּשֶׁבָּאתָ וּמָצָאת שֶׁנִּסְתְּרוּ יַחַד גַּם אָנוּ הָיִינוּ עִמְּךָ וּבְפָנֵינוּ לֹא נִטְמֵאת, הֲרֵי נִסְתַּלֵּק הָעֵד וּבָטְלוּ דְּבָרָיו מִפְּנֵי הַשְּׁנַיִם, וַהֲרֵי הִיא בִּסְפֵקָה אִם נִטְמֵאת קֹדֶם שֶׁבָּאוּ אֵלּוּ וּמְצָאוּם, וּלְפִיכָךְ שׁוֹתָה. וְאַשְׁמוּעִינַן תַּנָּא בְּהָנֵי תְּרֵי בָּבֵי דְּמַתְנִיתִין דְּבִפְסוּלֵי עֵדוּת הֲלֵךְ אַחַר רֹב דֵּעוֹת בֵּין לְקֻלָּא בֵּין לְחֻמְרָא, כְּלוֹמַר בֵּין לְהַשְׁקוֹתָהּ בֵּין שֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתָהּ: