ברטנורא על משנה סוטה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ז
וְכֹהֶנֶת שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל. בַּת כֹּהֵן:
מִנְחָתָהּ נֶאֱכֶלֶת. דְּכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה כְּתִיב, כֹּהֵן וְלֹא כֹּהֶנֶת. וְכֵן כֹּהֶנֶת אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה שֶׁהֵבִיאָה מִנְחַת נְדָבָה, נֶאֱכֶלֶת:
כֹּהֶנֶת מִתְחַלֶּלֶת. מִן הַתְּרוּמָה וּמִן הַכְּהֻנָּה, אִם נִבְעֲלָה לַפְּסוּלִים שׁוּב אֵינָהּ חוֹזֶרֶת לְכַשְׁרוּתָהּ לְעוֹלָם:
כֹּהֵן אֵינוֹ מִתְחַלֵּל. אִם נָשָׂא גְּרוּשָׁה חֲלָלָה אוֹ זוֹנָה, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהוּא עִמָּהּ הוּא פָּסוּל לָעֲבוֹדָה, מִשֶּׁגֵּרְשָׁהּ חוֹזֵר לְהֶכְשֵׁרוֹ, דִּכְתִיב (שם כא) וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ, זַרְעוֹ חָלָל, וְהוּא אֵינוֹ חָלָל:
כֹּהֶנֶת מִטַּמְּאָה לְמֵתִים. דִּכְתִיב (שם) בְּנֵי אַהֲרֹן, וְלֹא בְנוֹת אַהֲרֹן:
וְאֵין כֹּהֶנֶת אוֹכֶלֶת בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים. דְּחַטָּאת וְאָשָׁם וּמִנְחָה בְּכוּלְהוּ כְּתִיב (שם ו) כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכְלֶנוּ: