ברטנורא על משנה סוטה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ד
לוּחַ. שֶׁל עֵץ:
נְיָר. שֶׁל עֲשָׂבִים שֶׁכּוֹתְשִׁים אוֹתָם וְעוֹשִׂים כְּמִין עוֹר:
דִּפְתְּרָא. עוֹר שֶׁאֵינוֹ מְעֻבָּד כָּל צָרְכּוֹ, דִּמְלִיחַ וְקָמִיחַ וְלֹא עָפִיץ:
בַּסֵּפֶר. בַּקְּלָף:
קוֹמוֹס. שְׂרַף הָאִילָן, וּמַתִּיכוֹ בְמַיִם:
קַנְקַנְתּוֹם. אירמנ"ט. וּבְלַעַ"ז ודריאו"לו:
וְלֹא בְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם. וְנִבְלַע בַּקְּלָף וְאֵינוֹ יָכוֹל לִמְחוֹת, דְּקוֹמוֹס וְקַנְקַנְתּוֹם עָבְדֵי רֹשֶׁם: