ברטנורא על משנה נזיר· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ג
אֲבָל הַסְּכָכוֹת. אִילָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים מֻבְדָּלִים זֶה מִזֶּה, וְיֵשׁ כַּזַּיִת מִן הַמֵּת תַּחַת אֶחָד מֵהֶן, וְעָבַר הַנָּזִיר וְאֵין יָדוּעַ אִם עָבַר תַּחַת הֶעָנָף הַמַּאֲהִיל עַל הַמֵּת:
וְהַפְּרָעוֹת. אֲבָנִים אוֹ עֵצִים בּוֹלְטִים מִן הַכֹּתֶל וְטֻמְאָה תַּחַת אֶחָד מֵהֶם:
וּבֵית הַפְּרָס. שָׂדֶה שֶׁנֶּחֱרַשׁ בָּהּ קֶבֶר עוֹשָׂה בֵּית הַפְּרָס מֵאָה אַמָּה, שֶׁכָּךְ שִׁעֲרוּ שֶׁהַמַּחֲרֵשָׁה מוֹלִיכָה אֶת הָעֶצֶם:
וְאֶרֶץ הָעַמִּים. שֶׁגָּזְרוּ חֲכָמִים טֻמְאָה עַל אֶרֶץ הָעַמִּים:
גּוֹלֵל. כִּסּוּי הָאָרוֹן:
דּוֹפֵק. הָאָרוֹן עַצְמוֹ שֶׁהַכִּסּוּי דּוֹפֵק עָלָיו:
וּרְבִיעִית דָּם. אֲפִלּוּ עַל מַשָּׂאוֹ וּמַגָּעוֹ אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ:
וְאֹהֶל וְרֹבַע עֲצָמוֹת. אִם הֶאֱהִיל עַל רֹבַע קַב שֶׁל עַצְמוֹת הַמֵּת, אֵינוֹ מְגַלֵּחַ, עַד שֶׁיַּאֲהִיל עַל חֲצִי קַב. אֲבָל עַל מַגָּע וּמַשָּׂא שֶׁל רֹבַע עֲצָמוֹת, מְגַלֵּחַ, וַאֲפִלּוּ הֵם נִמּוֹקִים וְלֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה שָׁלֵם:
וְכֵלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת. שֶׁהֵם מְטַמְּאִים כַּמֵּת עַצְמוֹ. וְהַנּוֹגֵעַ בָּהֶם טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה:
וִימֵי גָמְרוֹ. יְמֵי חִלּוּטוֹ שֶׁל מְצֹרָע:
וִימֵי סָפְרוֹ. לְאַחַר שֶׁנִּטְהַר מִצָּרַעְתּוֹ, דִּכְתִיב (ויקרא יד) וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ שִׁבְעַת יָמִים:
עַל אֵלּוּ אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ. עַל כָּל הָנָךְ דְּמַתְנִיתִין:
וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי. הָא לֹא קָאֵי אַיְּמֵי סָפְרוֹ וְאַיְּמֵי גָמְרוֹ, דְּלֹא שַׁיָּךְ בְּהוּ הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי:
וְאֵינוֹ סוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין וּמַתְחִיל וּמוֹנֶה מִיָּד. כָּל אֵלֶּה שֶׁאָמַרְנוּ, אֵינָן עוֹלִין לִימֵי הַנְּזִירוּת וְאֵין סוֹתְרִין, אֶלָּא אַחַר שֶׁיַּזֶּה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי וְיִטְהַר אִם נִטְמָא בְּטֻמְאַת מֵת, וְאַחַר שֶׁיַּשְׁלִים יְמֵי גָמְרוֹ וִימֵי סָפְרוֹ אִם נִצְטָרֵעַ מַשְׁלִים נְזִירָתוֹ עַל מִנְיַן הַיָּמִים שֶׁמָּנָה קֹדֶם שֶׁנִּטְמָא, וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה:
בֶּאֱמֶת אָמְרוּ יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה. כָּל יְמֵי טֻמְאָתָם וִימֵי סְפִירָתָם שִׁבְעָה נְקִיִּים:
וִימֵי הֶסְגֵּרוֹ שֶׁל מְצֹרָע. שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שם טז) וְהִסְגִּיר אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים, עוֹלִין לְמִנְיַן יְמֵי הַנְּזִירוּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין סוֹתְרִין אֶת הַקּוֹדְמִים: