ברטנורא על משנה נזיר· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז
משנה א
כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר אֵינָן מִטַּמְּאִין לִקְרוֹבֵיהֶן. כְּדִכְתִיב בְּפָרָשַׁת אֱמֹר וּבְפָרָשַׁת נָשֹׂא:
הָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ. לָאו דַוְקָא בְּכֹהֵן גָּדוֹל פְּלִיגֵי, דְּהוּא הַדִּין בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט נַמִּי פְלִיגֵי, דְּחַד טַעְמָא הוּא:
משנה ב
עַל הַמֵּת. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שָׁלֵם אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֹב בִּנְיָן, שֶׁהֵם שְׁנֵי שׁוֹקַיִם וְיָרֵךְ אֶחָד, אוֹ רֹב מִנְיַן הָאֵבָרִים שֶׁהֵם מֵאָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֵבָרִים, אֲפִלּוּ אֵין בָּהֶם רֹבַע קַב, מְטַמֵּא בָאֹהֶל, וְנָזִיר מְגַלֵּחַ עָלָיו. וְאִם אֵין בַּמֵּת לֹא רֹב מִנְיָן וְלֹא רֹב בִּנְיָן, אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל אָהֳלוֹ עַד שֶׁיְּהֵא בָּעֲצָמוֹת חֲצִי קַב:
וְעַל כַּזַּיִת נֶצֶל. מֹהַל הַיּוֹצֵא מִן הַמֵּת כְּמִין לֵחָה הַיּוֹצֵאת מֵעִפּוּשׁ הַבָּשָׂר:
מְלֹא תַרְוָד רָקָב. מְלֹא כָף מֵעֲפַר רִקָּבוֹן שֶׁל מֵת. וְאֵין הָרִקָּבוֹן מְטַמֵּא אֶלָּא כְשֶׁנִּקְבָּר הַמֵּת עָרוֹם בַּאֲרוֹן שֶׁל שַׁיִשׁ וְכַיּוֹצֵא בוֹ שֶׁאֵין שָׁם רִקָּבוֹן אַחֵר אֶלָּא מִגּוּפוֹ שֶׁל מֵת, וְנִקְבַּר הַמֵּת כֻּלּוֹ שָׁלֵם שֶׁלֹּא נֶחְסַר מִמֶּנּוּ אֵבֶר:
תַּרְוָד. כַּף גְּדוֹלָה שֶׁמַּחְזֶקֶת מְלֹא חָפְנַיִם:
עַל הַשִּׁדְרָה. אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ בָּשָׂר כְּלָל:
וְכֵן עַל עֶצֶם הַגֻּלְגֹּלֶת. שֶׁל הָרֹאשׁ, אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ בָּשָׂר:
וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי וְעַל אֵבֶר מִן הַמֵּת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם בָּשָׂר כָּרָאוּי. כָּל שֶׁאִלּוּ הָיָה הָאֵבָר מְחֻבָּר בְּאָדָם חַי הָיָה יָכוֹל לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה עַל יְדֵי אוֹתוֹ בָשָׂר הוּא נִקְרָא כָרָאוּי. וְהוּא פָּחוֹת מִכַּזַּיִת:
וְעַל חֲצִי קַב עֲצָמוֹת. וְאַף עַל גַּב דְּרֹבַע קַב עֲצָמוֹת מְטַמֵּא בָאֹהֶל, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ אֶלָּא עַל חֲצִי קַב, וְכֵן עַל חֲצִי לֹג דָּם. וְאַף עַל גַּב דְּרֹבַע דָּם מְטַמֵּא בָאֹהֶל, אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ אֶלָּא עַל חֲצִי לֹג:
וְעַל עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ. אֲבָל עַל אָהֳלוֹ לֹא, שֶׁאֵין עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה מְטַמֵּא בָאֹהֶל:
וְסוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִים. כְּדִכְתִיב (במדבר ו) וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ:
עַד שֶׁיִּטְהַר. שֶׁיִּטְבֹּל וְיַעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ אַחַר שֶׁיַּזֶּה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי:
משנה ג
אֲבָל הַסְּכָכוֹת. אִילָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים מֻבְדָּלִים זֶה מִזֶּה, וְיֵשׁ כַּזַּיִת מִן הַמֵּת תַּחַת אֶחָד מֵהֶן, וְעָבַר הַנָּזִיר וְאֵין יָדוּעַ אִם עָבַר תַּחַת הֶעָנָף הַמַּאֲהִיל עַל הַמֵּת:
וְהַפְּרָעוֹת. אֲבָנִים אוֹ עֵצִים בּוֹלְטִים מִן הַכֹּתֶל וְטֻמְאָה תַּחַת אֶחָד מֵהֶם:
וּבֵית הַפְּרָס. שָׂדֶה שֶׁנֶּחֱרַשׁ בָּהּ קֶבֶר עוֹשָׂה בֵּית הַפְּרָס מֵאָה אַמָּה, שֶׁכָּךְ שִׁעֲרוּ שֶׁהַמַּחֲרֵשָׁה מוֹלִיכָה אֶת הָעֶצֶם:
וְאֶרֶץ הָעַמִּים. שֶׁגָּזְרוּ חֲכָמִים טֻמְאָה עַל אֶרֶץ הָעַמִּים:
גּוֹלֵל. כִּסּוּי הָאָרוֹן:
דּוֹפֵק. הָאָרוֹן עַצְמוֹ שֶׁהַכִּסּוּי דּוֹפֵק עָלָיו:
וּרְבִיעִית דָּם. אֲפִלּוּ עַל מַשָּׂאוֹ וּמַגָּעוֹ אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ:
וְאֹהֶל וְרֹבַע עֲצָמוֹת. אִם הֶאֱהִיל עַל רֹבַע קַב שֶׁל עַצְמוֹת הַמֵּת, אֵינוֹ מְגַלֵּחַ, עַד שֶׁיַּאֲהִיל עַל חֲצִי קַב. אֲבָל עַל מַגָּע וּמַשָּׂא שֶׁל רֹבַע עֲצָמוֹת, מְגַלֵּחַ, וַאֲפִלּוּ הֵם נִמּוֹקִים וְלֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה שָׁלֵם:
וְכֵלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת. שֶׁהֵם מְטַמְּאִים כַּמֵּת עַצְמוֹ. וְהַנּוֹגֵעַ בָּהֶם טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה:
וִימֵי גָמְרוֹ. יְמֵי חִלּוּטוֹ שֶׁל מְצֹרָע:
וִימֵי סָפְרוֹ. לְאַחַר שֶׁנִּטְהַר מִצָּרַעְתּוֹ, דִּכְתִיב (ויקרא יד) וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ שִׁבְעַת יָמִים:
עַל אֵלּוּ אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ. עַל כָּל הָנָךְ דְּמַתְנִיתִין:
וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי. הָא לֹא קָאֵי אַיְּמֵי סָפְרוֹ וְאַיְּמֵי גָמְרוֹ, דְּלֹא שַׁיָּךְ בְּהוּ הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי:
וְאֵינוֹ סוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין וּמַתְחִיל וּמוֹנֶה מִיָּד. כָּל אֵלֶּה שֶׁאָמַרְנוּ, אֵינָן עוֹלִין לִימֵי הַנְּזִירוּת וְאֵין סוֹתְרִין, אֶלָּא אַחַר שֶׁיַּזֶּה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי וְיִטְהַר אִם נִטְמָא בְּטֻמְאַת מֵת, וְאַחַר שֶׁיַּשְׁלִים יְמֵי גָמְרוֹ וִימֵי סָפְרוֹ אִם נִצְטָרֵעַ מַשְׁלִים נְזִירָתוֹ עַל מִנְיַן הַיָּמִים שֶׁמָּנָה קֹדֶם שֶׁנִּטְמָא, וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה:
בֶּאֱמֶת אָמְרוּ יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה. כָּל יְמֵי טֻמְאָתָם וִימֵי סְפִירָתָם שִׁבְעָה נְקִיִּים:
וִימֵי הֶסְגֵּרוֹ שֶׁל מְצֹרָע. שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שם טז) וְהִסְגִּיר אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים, עוֹלִין לְמִנְיַן יְמֵי הַנְּזִירוּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין סוֹתְרִין אֶת הַקּוֹדְמִים:
משנה ד
חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ. אִם נִטְמָא בְאוֹתָהּ טֻמְאָה וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ, אוֹ אוֹכֵל קָדָשִׁים קֹדֶם שֶׁטָּהַר מִטֻּמְאָתוֹ, חַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת אִם הָיָה מֵזִיד, אוֹ קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד אִם הָיָה שׁוֹגֵג:
לֹא תְהֵא זוֹ קַלָּה מִן הַשֶּׁרֶץ. דְּחַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, כְּדִכְתִיב בְּוַיִּקְרָא אוֹ בְנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא. וּמִלְּתָא דְרַבִּי מֵאִיר לֵיתָא, שֶׁהֲרֵי מַגָּע וּמַשָּׂא שֶׁל עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה שֶׁהוּא קַל שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בָאֹהֶל, הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ כְּדִתְנַן בְּמַתְנִיתִין, וּרְבִיעִית דָּם שֶׁהִיא חֲמוּרָה שֶׁמְּטַמֵּא בָאֹהֶל אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ:
אֵין דָּנִין כָּאן קַל וָחֹמֶר. שֶׁאֵין דָּנִין קַל וָחֹמֶר עַל דָּבָר שֶׁהוּא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, שֶׁעֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה אֵינוֹ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֶלָּא הֲלָכָה הִיא, וְאֵין דָּנִין קַל וָחֹמֶר מֵהֲלָכָה. וְהֵן הֵן דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֵן הֵן דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאָמַר אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ הֲלָכָה: