ברטנורא על משנה נזיר· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ב
עַד שֶׁיֹּאכַל שְׁנֵי חַרְצַנִּים וְזַגִּין. דִּכְתִיב (במדבר ו) מֵחַרְצַנִּים וְעַד זַג, וּמִעוּט חַרְצַנִּים שְׁנַיִם, וְיֵשׁ לָהֶם זַג אֶחָד. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, אֶלָּא הָאֹכֵל מִן הַחַרְצָן וְהַזַּג אֵינוֹ לוֹקֶה עַד שֶׁיֹּאכַל מֵהֶן כַּזַּיִת:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שֶׁלֹּא תִטְעֶה. רַבִּי יוֹסֵי הָיָה נוֹתֵן סִימָן שֶׁלֹּא תִטְעֶה:
זוֹג שֶׁל בְּהֵמָה. שֶׁהַחִיצוֹן קָרוּי זוֹג: