ברטנורא על משנה נזיר· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה א
שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר. הַטֻּמְאָה. דִּכְתִיב (במדבר ו) עַל כָּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא:
הַתִּגְלַחַת. דִּכְתִיב (שם) תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ:
וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. דִּכְתִיב (שם) וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכַל:
כָּל הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. כְּגוֹן עֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים חַרְצַנִּים וְזַגִּים, מִצְטָרְפִין לְכַזַּיִת לִלְקוֹת עֲלֵיהֶן:
וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הָעֲנָבִים כַּזָּיִת. וְהוּא הַדִּין לְשִׁעוּר שְׁתִיָּה בְּכַזַּיִת. דְּכֵיוָן דִּכְתִיב וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכַל, גָּמְרִינַן מִנַּהּ מָה אֲכִילָה בְּכַזַּיִת אַף שְׁתִיָּה בְּכַזַּיִת:
מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן. אֲבָל מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לַהּ, דְּגָמְרִינַן אֲכִילָה מִשְּׁתִיָּה, וְשִׁעוּר שְׁתִיָּה בַּנָּזִיר רְבִיעִית, דְּגָמְרִינַן שֵׁכָר שֵׁכָר מִמִּקְדָּשׁ, וּמַה שִּׁעוּר אִסּוּר שְׁתִיָּה בִּרְבִיעִית, אַף שִׁעוּר אִסּוּר אֲכִילָה בִּרְבִיעִית:
אֲפִלּוּ שָׁרָה פִתּוֹ בְיַיִן וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרֵף כַּזַּיִת חַיָּב. דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא שִׁעוּר אִסּוּרֵי נָזִיר בֵּין בַּאֲכִילָה בֵּין בִּשְׁתִיָּה בְּכַזַּיִת, וְהֶתֵּר מִצְטָרֵף לְאִסּוּר לְהַשְׁלִים לִכְשִׁעוּר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: