ברטנורא על משנה נזיר· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ז
אֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּדַר שְׁתַּיִם. שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת:
וְאֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּדַר חָמֵשׁ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁנָּדַר שְׁתַּיִם, אָנוּ מְעִידִים שֶׁנָּדַר חָמֵשׁ נְזִירוּת. וְהוּא אוֹמֵר שֶׁלֹּא נָדַר כְּלָל:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נֶחְלְקָה הָעֵדוּת. הוֹאִיל וּמַכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ נִתְבַּטְּלוּ דִּבְרֵיהֶם וְאֵין כָּאן עֵדוּת כְּלָל:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יֵשׁ בִּכְלַל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם. וִיהֵא נָזִיר שְׁתַּיִם: