ברטנורא על משנה נזיר· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ו
[זֶה מְגַלֵּחַ נָזִיר שָׁלֵם] וְזֶה מְגַלֵּחַ נָזִיר שָׁלֵם דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי מֵאִיר לְטַעְמֵיהּ דְּסָבַר תְּפוֹס לָשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְכִי אָמַר הֲרֵי עָלַי לְגַלֵּחַ, תִּגְלַחַת שְׁלֵמָה קָאָמַר, וְכִי הָדַר קָאָמַר חֲצִי נָזִיר, לָאו כָּל כְּמִינֵיהּ לְמֵהֲדַר בֵּיהּ אֲפִלּוּ תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר. וְרַבָּנָן סָבְרֵי נֶדֶר וּפִתְחוֹ עִמּוֹ הוּא, וְהָוֵי כְּאוֹמֵר חֲצִי קָרְבָּנוֹת שֶׁל נָזִיר עָלַי, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חֲצִי קָרְבָּנוֹת שֶׁל נָזִיר. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: