ברטנורא על משנה נזיר· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ה
הֲרֵינִי נָזִיר וְעָלַי לְגַלֵּחַ נָזִיר. קִבֵּל עָלָיו נְזִירוּת, וְעוֹד קִבֵּל עָלָיו לְהָבִיא קָרְבָּנוֹת עַל נָזִיר אַחֵר, וּבָא חֲבֵרוֹ גַּם הוּא וְאָמַר כֵּן:
אִם הָיוּ פִקְּחִים. כָּל אֶחָד פּוֹטֵר אֶת חֲבֵרוֹ בְּקָרְבְּנוֹתָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּשָּׁעָה שֶׁנָּדַר הָרִאשׁוֹן לְגַלֵּחַ נָזִיר אַכַּתִּי לֹא הָוֵי הַשֵּׁנִי נָזִיר: