ברטנורא על משנה נזיר· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ג
סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם. דִּכְתִיב (במדבר ו) קָדוֹשׁ יִהְיֶה. יִהְיֶ"ה בְּגִימַטְרִיָּא שְׁלֹשִׁים, מִכָּאן סָמְכוּ לוֹמַר שֶׁאֵין נְזִירוּת פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם:
הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת גְּדוֹלָה. בֵּין שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר נְזִירוּת אַחַת גְּדוֹלָה, בֵּין שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת קְטַנָּה, וּבֵין שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת מִכָּאן וְעַד סוֹף הָעוֹלָם, נוֹהֵג נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּמִכָּאן וְעַד סוֹף הָעוֹלָם דְּקָאָמַר הָכִי מַשְׁמַע, אֲרֻכָּה עָלַי זֹאת הַנְּזִירוּת כְּאִלּוּ הִיא מִכָּאן וְעַד סוֹף הָעוֹלָם: הָכִי גָּרְסִינַן הֲרֵינִי נָזִיר וְיוֹם אֶחָד הֲרֵינִי נָזִיר וְשָׁעָה אֶחָת הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת וּמֶחֱצָה הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁתָּיִם. וְהָכִי פֵּרוּשׁוֹ, אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר וְיוֹם אֶחָד כֵּיוָן שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר קִבֵּל עָלָיו נְזִירוּת אַחַת, וְכִי אָמַר תּוּ וְיוֹם אֶחָד הֲרֵי יֵשׁ כָּאן נְזִירוּת אַחֶרֶת, דְּאֵין נְזִירוּת פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. וְכֵן נַמִּי כִּי אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר וְשָׁעָה אַחַת וַהֲרֵינִי נָזִיר אַחַת וּמֶחֱצָה, יֵשׁ כָּאן שְׁתֵּי נְזִירוּת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת נָזִיר שָׁעָה אַחַת אוֹ מֶחֱצָה נְזִירוּת שֶׁלֹּא יִהְיֶה נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּמִשּׁוּם הָכִי הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁתַּיִם וּמְגַלֵּחַ לְסוֹף שְׁלֹשִׁים וְנוֹהֵג נְזִירוּת אַחֶרֶת: הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם וְשָׁעָה אֶחָת, הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם, שֶׁאֵין נְזִירוּת לְשָׁעוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר (שם) יְמֵי נִזְרוֹ, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ אָמַר שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם. וְלֹא אָמְרִינַן דְּשָׁעָה אַחַת דְּאָמַר הַוְיָא נְזִירוּת בִּפְנֵי עַצְמָה, הוֹאִיל וְיֵשׁ לְצָרְפָהּ עִם מִנְיַן שְׁלֹשִׁים שֶׁהִזְכִּיר תְּחִלָּה: