ברטנורא על משנה נזיר· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ב
הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַחַרְצַנִּים וּמִן הַזַּגִּים וְכוּ'. אִם הִזְכִּיר אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ, הֲרֵי זֶה נָזִיר כְּאִלּוּ אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר סְתָם. וּמִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנָא סֵיפָא דְּנָזִיר עוֹלָם וּנְזִיר שִׁמְשׁוֹן אֵין כָּל דִּקְדּוּקֵי נְזִירוּת עֲלֵיהֶם, תָּנָא הָכָא כָּל דִּקְדּוּקֵי נְזִירוּת עָלָיו:
מַה בֵּין נְזִיר עוֹלָם וְכוּ'. מַתְנִיתִין חִסּוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְאִם נָדַר לִהְיוֹת נְזִיר עוֹלָם הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם. וּמַה בֵּין נְזִיר עוֹלָם לִנְזִיר שִׁמְשׁוֹן, נְזִיר עוֹלָם הִכְבִּיד שְׂעָרוֹ מֵקֵל בְּתַעַר מִשְּׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ דְּיָלְפִינַן מֵאַבְשָׁלוֹם שֶׁהָיָה נְזִיר עוֹלָם וּכְתִיב בֵּיהּ (שמואל ב יד) וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ כִּי כָבֵד עָלָיו וְגִלְּחוֹ, וּכְתִיב הָתָם (ויקרא כה) יָמִים תִּהְיֶה גְּאֻלָּתוֹ:
וְאִם נִטְמָא אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. וַאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה מֻתָּר לִטָּמֵא, דְּשִׁמְשׁוֹן הָיָה מִטַּמֵּא לְמֵתִים, וְהָכִי גְמִירֵי לַהּ, וְהַאי דְקָתָנֵי אִם נִטְמָא דְּמַשְׁמַע דִּיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לֹא, מִשּׁוּם דְּתָנָא רֵישָׁא גַּבֵּי נְזִיר עוֹלָם וְאִם נִטְמָא תָּנָא סֵיפָא נַמִּי גַּבֵּי נְזִיר שִׁמְשׁוֹן וְאִם נִטְמָא: