ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה י
תֵּשַׁע נְעָרוֹת נִדְרֵיהֶן קַיָּמִים. נְעָרוֹת לָאו דַּוְקָא:
בּוֹגֶרֶת וְהִיא יְתוֹמָה. שֶׁנִּשֵּׂאת וּמֵת בַּעֲלָהּ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה, וְהִיא יְתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב, שֶׁאַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת אֵין לְאָבִיהָ רְשׁוּת בָּהּ, וּבָגְרָה אַחַר כָּךְ וְנָדְרָה, נִדְרָהּ קַיָּם, שֶׁאֵין הָאָב יָכוֹל לְהָפֵר, שֶׁהֲרֵי הִיא בּוֹגֶרֶת, וְעוֹד שֶׁהִיא יְתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב:
נַעֲרָה וּבָגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה. שֶׁנִּשֵּׂאת וּמֵת בַּעֲלָהּ. שֶׁנָּדְרָה כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה וּבָגְרָה לְאַחַר מִכָּאן, וְהִיא יְתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב כִּדְפָרִישְׁנָא:
נַעֲרָה. בְּשָׁעָה שֶׁנָּדְרָה, שֶׁלֹּא בָּגְרָה עֲדַיִן, וְהִיא יְתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב. וְהָנָךְ תְּלָתָא, יְתוֹמָה בְּחַיֵּי אָב כָּיְלָא לְהוּ:
בּוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּדְרָה הָיְתָה בּוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ, דְּהַיְנוּ יְתוֹמָה מַמָּשׁ:
נַעֲרָה וּבוֹגֶרֶת וְכוּ'. וְהָנָךְ תְּלָתָא נַמִּי, מֵת אָבִיהָ כָּיֵל לְהוּ:
נַעֲרָה שֶׁמֵּת אָבִיהָ וּמִשֶּׁמֵּת אָבִיהָ בָּגָרָה כוּ'. הָנָךְ תְּלָתָא דְּקָתָנֵי, בּוֹגֶרֶת כָּיְלָא לְהוּ. וּבַגְּמָרָא אָמְרִינַן, דַּחֲכָמִים לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שָׁלֹשׁ נְעָרוֹת, בּוֹגֶרֶת וִיתוֹמָה וִיתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כוּ'. דְּכֵיוָן שֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה יָצָאתָה מֵרְשׁוּת אָבִיהָ בְּהַנְהוּ נִשּׂוּאִים: