ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ז
אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ מְפֵרִין. שֶׁיֵּשׁ לִי רְשׁוּת לְהָפֵר:
יָפֵר. בַּיּוֹם שֶׁנּוֹדַע לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהָפֵר, שֶׁהוּא עָלָיו כְּיוֹם שָׁמְעוֹ:
אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר. וְצָרִיךְ הֲפָרָה:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לֹא יָפֵר. דְּכֵיוָן שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהָפֵר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁהוּא נֶדֶר, מִכָּל מָקוֹם הָיָה לוֹ לְהָפֵר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר: