ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ו
קִיֵּם לַתְּאֵנִים כֻּלּוֹ קַיָּם כוּ'. וְטַעְמָא, דִּכְתִיב (שם) אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ, יָקִים מִמֶּנּוּ, כְּשֶׁקִּיֵּם מִקְצָתוֹ קִיֵּם כֻּלּוֹ. אֲבָל יְפֵרֶנּוּ, דְּלֵיכָּא לְמִדְרַשׁ הָכִי, אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר כֻּלּוֹ. וְאֵלּוּ דִבְרֵי יָחִיד וְאֵינָהּ הֲלָכָה, אֶלָּא הֲלָכָה כַּחֲכָמִים שֶׁאוֹמְרִים מַקִּישׁ הֲקָמָה לַהֲפָרָה, מַה הֲפָרָה מַה שֶּׁהֵפֵר הֵפֵר וּמַה שֶּׁלֹּא הֵפֵר לֹא הֵפֵר, דְּהָא לֵיכָּא לְמִדְרַשׁ מִיְּפֵרֶנּוּ הֲפָרָה בְּמִקְצָת, אַף הֲקָמָה מַה שֶּׁקִּיֵּם קִיֵּם וּמַה שֶּׁלֹּא קִיֵּם לֹא קִיֵּם, דְּמִיְּקִימֶנּוּ נַמִּי לֹא דָרְשִׁינַן הֲקָמָה בְּמִקְצָת, אֶלָּא אוֹרְחֵיהּ דִּקְרָא לְמִכְתַּב הָכִי. וְאַף עַל גַּב דִּבְהַתָּרַת חָכָם אָמְרִינַן נֶדֶר שֶׁהֻתַּר מִקְצָתוֹ הֻתַּר כֻּלּוֹ, בַּהֲפָרַת הַבַּעַל וְהָאָב אֵינוֹ כֵן: