ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ב
אִם לֹא הָיְתָה פַרְנָסָתוֹ אֶלָּא מִמֶּנּוּ. שֶׁהוּא מַאֲמִינוֹ עַד שֶׁיַּרְוִיחַ וְיִפְרַע לוֹ:
הֲרֵי זֶה יָפֵר דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי יוֹסֵי לְטַעֲמֵיהּ דִּסְבִירָא לֵיהּ שֶׁאֵין הַבַּעַל מֵפֵר כָּל נֶדֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עִנּוּי נֶפֶשׁ, שֶׁהוּא מְחַלֵּק בֵּין עִנּוּי מְרֻבֶּה לְעִנּוּי מֻעָט וּבֵין עִנּוּי שֶׁל זְמַן מְרֻבֶּה לִזְמַן מֻעָט, וְכָל מַתְנִיתִין דְּהַאי פִּרְקָא אַזְלָא כְּוָתֵיהּ, וְאֵינָהּ הֲלָכָה. אֶלָּא הַבַּעַל מֵפֵר כָּל נֶדֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עִנּוּי נֶפֶשׁ, בֵּין שֶׁל יוֹם אֶחָד וַאֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, בֵּין שֶׁל זְמַן מְרֻבֶּה, בֵּין עִנּוּי גָּדוֹל בֵּין עִנּוּי קָטָן. וְכֵן מֵפֵר נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת בְּדָבָר שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ, כְּגוֹן אִם נִשְׁבְּעָה אוֹ נָדְרָה שֶׁלֹּא תִּכְחֹל אוֹ שֶׁלֹּא תִּתְקַּשֵּׁט. וְכֵן אִם נָדְרָה שֶׁלֹּא תֹּאכַל מִפֵּרוֹת מְדִינָה זוֹ, הַבַּעַל מֵפֵר, שֶׁטֹּרַח הוּא לוֹ לְהָבִיא לָהּ פֵּרוֹת מִמְּדִינָה אַחֶרֶת, וְהָוֵי דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ. וּמַה בֵּין נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ לִנְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ, נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ מֵפֵר לְעַצְמוֹ וְלַאֲחֵרִים, כְּגוֹן אִם נָדְרָה שֶׁלֹּא תֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא תִשְׁתֶּה יַיִן, מֵפֵר לָהּ וְהִיא מֻתֶּרֶת לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וַאֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁתִּתְאַלְמֵן אוֹ תִתְגָּרֵשׁ וְתִנָּשֵׂא לְאַחֵר. וּנְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ, כְּגוֹן אִם אָסְרָה עָלֶיהָ תַּשְׁמִישׁ שֶׁל כָּל אָדָם לְעוֹלָם אוֹ שֶׁלֹּא תִכְחֹל וְתִתְקַשֵּׁט לְעוֹלָם, מֵפֵר חֶלְקוֹ, וּתְהֵא מְשַׁמַּשְׁתּוֹ וְכוֹחֶלֶת וּמִתְקַשֶּׁטֶת כָּל זְמַן שֶׁהִיא תַּחְתָּיו, וּכְשֶׁתִּתְאַלְמֵן אוֹ תִתְגָּרֵשׁ תִּהְיֶה אֲסוּרָה בְּתַשְׁמִישׁ כָּל אָדָם וְלִכְחֹל וּלְהִתְקַשֵּׁט. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: