ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה א
אֵלּוּ נְדָרִים. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דִּנְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת קָתָנֵי, דְּבִלְשׁוֹן חֲכָמִים שְׁבוּעוֹת בִּכְלַל נְדָרִים הֵם:
אִם אֶרְחָץ וְאִם לֹא אֶרְחָץ. הָכִי קָאָמַר, הֲנָאַת רְחִיצָה אֲסוּרָה עָלַי לְעוֹלָם אִם אֶרְחַץ הַיּוֹם, הֲרֵי נֶדֶר. אִם לֹא אֶרְחַץ, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶרְחַץ, הֲרֵי שְׁבוּעָה. וְכֵן אִם אֶתְקַשֵּׁט, הֲנָאַת קִשּׁוּט אֲסוּרָה עָלַי לְעוֹלָם אִם אֶתְקַשֵּׁט הַיּוֹם, אִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶתְקַשֵּׁט:
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אֵין אֵלּוּ נִדְרֵי עִנּוּי נֶָפֶשׁ. אַנֶּדֶר בִּלְבַד פָּלֵיג רַבִּי יוֹסֵי עַל תַּנָּא קַמָּא, וְאָמַר דַּהֲנָאַת רְחִיצָה אֲסוּרָה עָלַי לְעוֹלָם אִם אֶרְחַץ הַיּוֹם, אֵין זֶה נֶדֶר שֶׁל עִנּוּי נֶפֶשׁ, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לָהּ שֶׁלֹּא תִּרְחַץ הַיּוֹם וְלֹא תִהְיֶה הֲנָאַת רְחִיצָה אֲסוּרָה עָלֶיהָ לְעוֹלָם, וּמְנִיעַת יוֹם אֶחָד מֵרְחִיצָה אֵינוֹ עִנּוּי נֶפֶשׁ, דְּנִוּוּל שֶׁל יוֹם אֶחָד לֹא הָוֵי נִוּוּל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וּבֵין הָאָב וּבֵין הַבַּעַל נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ הוּא דִּמְפֵרִין, דִּכְתִיב (במדבר ל) בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ, מַקִּישׁ אָב לַבַּעַל, מַה בַּעַל אֵינוֹ מֵפֵר אֶלָּא נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ, אַף אָב אֵינוֹ מֵפֵר אֶלָּא נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ. וְרַמְבַּ"ם פָּסַק שֶׁהָאָב מֵפֵר כָּל נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת, אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁאֵינָן שֶׁל עִנּוּי נֶפֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) כָּל נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ: