ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ו
שׁוֹמֶרֶת יָבָם וְכוּ' רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יָפֵר. כְּשֶׁעָשָׂה בָּהּ יְבָמָהּ מַאֲמָר מַיְרֵי, דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַאֲמָר קוֹנֶה בִּיבָמָה קִנְיָן גָּמוּר מִן הַתּוֹרָה. וְאִם הִיא נַעֲרָה וְיֵשׁ לָהּ אָב, אָבִיהָ וִיבָמָהּ שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר מְפִירִין נְדָרֶיהָ:
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנָיִם. דְּלֹא סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַאֲמָר קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר, מִיהוּ סְבִירָא לֵיהּ דְּיֵשׁ זִיקָה, וְזִיקָה כִּכְנוּסָה, וּכְשֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא יָבָם אֶחָד מֵפֵר, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי יְבָמִין אֵין שׁוּם אֶחָד מֵהֶם מֵפֵר, שֶׁאֵין בְּרֵרָה:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לֹא לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנָיִם. דְּסָבַר זִיקָה אֵינָהּ כִּכְנוּסָה, וּמַאֲמָר אֵינוֹ קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר מִן הַתּוֹרָה:
אִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ. הַיְנוּ אֲרוּסָתוֹ:
הֲרֵי הוּא מֵפֵר נְדָרֶיהָ. בְּשֻׁתָּפוּת עִם אָבִיהָ:
אִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם. דְּהַיְנוּ יְבִמְתּוֹ:
אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּפֵר נְדָרֶיהָ. בְּשֻׁתָּפוּת עִם אָבִיהָ:
שֶׁיֵּשׁ לַאֲחֵרִים רְשׁוּת בָּהּ. שֶׁגַּם הִיא זְקוּקָה לִשְׁאָר אַחִים:
מָה אַתָּה מֵשִׁיב עַל יָבָם אֶחָד. כְּלוֹמַר תְּשׁוּבָתְךָ טוֹבָה עַל דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁאוֹמֵר שֶׁמֵּפֵר אֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי יְבָמִין, מַה תְּשִׁיבֵנִי עַל דְּבָרַי שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם:
אֵין הַיְבָמָה גְמוּרָה לַיָּבָם. לְהִתְחַיֵּב מִיתָה הַבָּא עָלֶיהָ כְּשֵׁם שֶׁהָאֲרוּסָה גְּמוּרָה לְאִישָׁהּ לְעִנְיַן חִיּוּב מִיתָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: