ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ג
נִתְגָּרְשָׁה בוֹ בַיּוֹם. שֶׁשָּׁמַע הָאָב, שֶׁאִם עָבַר הַיּוֹם שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר:
וְנִתְאָרְסָה. לְאַחֵר, בּוֹ בַּיּוֹם:
אָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפֵרִין נְדָרֶיהָ. שֶׁנָּדְרָה בִּפְנֵי הָאָרוּס הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָאָרוּס מֵפֵר בַּקּוֹדְמִין:
כֹּל זְמַן שֶׁלֹּא יָצְאָה לִרְשׁוּת עַצְמָהּ. לֹא מֵחֲמַת בֶּגֶר וְלֹא מֵחֲמַת נִשּׂוּאִין: