ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ו
לֵילֵי הַצּוֹם. לֵיל צוֹם כִּפּוּר, שֶׁמִּצְוָה לְהַרְבּוֹת בִּסְעוּדָה בְּעֶרֶב צוֹם כִּפּוּר:
קוֹנָם שׁוּם שֶׁאֵינִי טוֹעֵם וְכוּ'. שֶׁעֶזְרָא תִקֵּן שֶׁיְּהוּ אוֹכְלִים שׁוּם בְּלֵילֵי שַׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁמַּרְבֶּה הַזֶּרַע. וְאֵין הֲלָכָה לֹא כְּרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּנוֹ, אֶלָּא כִּדְאָמְרִינַן לְעֵיל בְּמַתְנִיתִין, כָּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, אָמַר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ. עַד שֶׁיְּהֵא, אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא: