ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ב
עַד הַפֶּסַח אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ. דְּבִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, עַד וְלֹא עַד בִּכְלָל:
עַד שֶׁיְּהֵא, אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. דְּמַשְׁמַע כָּל זְמַן שֶׁהוּא הֹוֶה:
עַד לִפְנֵי הַפֶּסַח רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ. דְּלֹא מְעַיֵּל אֱינַשׁ נַפְשֵׁיהּ אַסְּפֵקָא, וְדָבָר הַמְבֹרָר לִקְרוֹת פְּנֵי הַפֶּסַח קָאָמַר, וְהַיְנוּ עַד שֶׁיַּגִּיעַ. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר, מְעַיֵּל אֱינַשׁ נַפְשֵׁיהּ לֶאֱסֹר בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל לְהִסְתַּפֵּק. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: