ברטנורא על משנה נדה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ז
וּמוֹדִים שֶׁאוֹכֶלֶת בַּמַּעֲשֵׂר. כְּדִין טְבוּל יוֹם, דְּטָבַל וְעָלָה אוֹכֵל בַּמַּעֲשֵׂר:
וְקוֹצָה לָהּ חַלָּה. וְאֵינָהּ קוֹרְאָה לָהּ שֵׁם, וּמַנִּיחָתָהּ בִּכְלִי. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא נוֹגַעַת בְּחֻלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה, לָאו כַּחַלָּה דָּמֵי, וְאֵין שֵׁנִי פּוֹסֵל בָּהֶן:
וּמַקֶּפֶת. מְקָרֶבֶת הַכְּלִי שֶׁהִנִּיחָה בּוֹ הַחַלָּה אֵצֶל הָעִסָּה. לְפִי שֶׁמִּצְוָה לִתְרֹם מִן הַמֻּקָּף, מִן הַקָּרוֹב לַדָּבָר שֶׁהוּא תּוֹרֵם עָלָיו:
וְאִם נָפַל מֵרֻקָּהּ וּמִדַּם טָהֳרָהּ. דַּהֲווּ לְהוּ מַשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מִן הַטְּבוּל יוֹם, וּטְהוֹרִין הֵן:
צְרִיכָה טְבִילָה בָּאַחֲרוֹנָה. לֵיל שְׁמוֹנִים צְרִיכָה טְבִילָה לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה אִם כֹּהֶנֶת הִיא. וְאִם יִשְׂרְאֵלִית הִיא, צְרִיכָה טְבִילָה לְבִיאַת מִקְדָּשׁ, מִפְּנֵי שֶׁטְּבוּלַת יוֹם אָרֹךְ הִיא וְהִסִּיחָה דַּעְתָּהּ מִן הַתְּרוּמָה וּמִן הַמִּקְדָּשׁ:
אֵינָהּ צְרִיכָה טְבִילָה בָּאַחֲרוֹנָה. וְסוֹמֶכֶת עַל הַטְּבִילָה שֶׁל סוֹף שְׁבוּעַיִם. וְדַוְקָא לִתְרוּמָה וּלְבִיאַת מִקְדָּשׁ. אֲבָל לַאֲכִילַת קָדָשִׁים, מוֹדוּ בֵּית הִלֵּל שֶׁהִיא צְרִיכָה טְבִילָה אַחֶרֶת לְסוֹף שְׁמוֹנִים, דְּקַיְמָא לָן הָאוֹנֵן וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים צְרִיכִים טְבִילָה לַקֹּדֶשׁ, הִלְכָּךְ, לְאַחַר שֶׁהֵבִיאָה כַּפָּרָתָהּ, טוֹבֶלֶת לַקָּדָשִׁים: