ברטנורא על משנה נדה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ו
מְעָרָה מַיִם לַפֶּסַח. מִכְּלִי אֶל כְּלִי לִרְחֹץ בָּם אֶת בְּשַׂר הַפֶּסַח. אֲבָל בַּמַּיִם אֵינָהּ נוֹגַעַת, שֶׁהִיא טְבוּלַת יוֹם, שֶׁטָּבְלָה לְסוֹף שְׁבוּעַיִם וְאֵין לָהּ הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ עַד יוֹם שְׁמוֹנִים שֶׁהוּא תֵּכֶף לַהֲבָאַת כַּפָּרָתָהּ, וְהַכָּתוּב עֲשָׂאָהּ טְבוּלַת יוֹם, דִּכְתִיב (ויקרא יב) בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע, וְקַיְמָא לָן בְּכָל קֹדֶשׁ, לְרַבּוֹת אֶת הַתְּרוּמָה, וּטְבוּל יוֹם, שֵׁנִי הוּא, וּכְשֶׁהִיא מְעָרָה, אֵינָהּ נוֹגַעַת בַּמַּיִם אֶלָּא בַּכְּלִי, וְשֵׁנִי אֵינוֹ מְטַמֵּא כְּלִי. אֲבָל בַּמַּיִם לֹא תִגַּע, הוֹאִיל וְהֵם עֲשׂוּיִין לִרְחֹץ בָּהֶם אֶת הַפֶּסַח, דְּחֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ כְּקֹדֶשׁ דָּמֵי:
חָזְרוּ לוֹמַר הֲרֵי הִיא כְמַגָּע טְמֵא מֵת. טְבוּל יוֹם דִּינוֹ כְּנוֹגֵעַ בִּטְמֵא מֵת, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן, דַּוְקָא לַקָּדָשִׁים, אֲבָל לְחֻלִּין, לֹא הָוֵי טְבוּל יוֹם כְּנוֹגֵעַ בִּטְמֵא מֵת לִהְיוֹת רִאשׁוֹן, אֶלָּא שֵׁנִי, הִלְכָּךְ יְכוֹלָה הִיא לִגַּע אֲפִלּוּ בַּמַּיִם, שֶׁהַמַּיִם חֻלִּין הֵן, וּטְבוּל יוֹם, שֵׁנִי הוּא, וְאֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחֻלִּין. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם הַלָּלוּ נַעֲשִׂים עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁהֲרֵי לִרְחִיצַת פֶּסַח עֲשׂוּיוֹת, לֹא מַהֲנֵי שֵׁנִי בְּהוּ, דְּחֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ לָאו כְּקֹדֶשׁ דָּמוּ:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַף כִּטְמֵא מֵת. שֶׁהוּא אַב הַטֻּמְאָה וְעוֹשֶׂה מַגָּעוֹ רִאשׁוֹן. כָּךְ מַגָּעוֹ שֶׁל טְבוּל יוֹם, רִאשׁוֹן הוּא: