ברטנורא על משנה נדה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ח
כָּל אִשָּׁה שֶׁיֶּשׁ לָהּ וֶסֶת דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. לְעֵיל בְּפֶרֶק קַמָּא תְּנֵינָא לַהּ, וְהָתָם מַיְרֵי בִּוְסָתוֹת דְּיוֹמֵי כְּגוֹן מֵחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, אוֹ מֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ, וְהָכָא מַיְרֵי בִּוְסָתוֹת דִּבְגוּפָהּ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיֵּרָאוּ בָּהּ סִימָנִים הַלָּלוּ רְגִילָה לִרְאוֹת בָּהֶן, אֲבָל אֵין לָהּ זְמַן קָבוּעַ לִרְאוֹת:
מְפַהֶקֶת. יֵשׁ מְפָרְשִׁים, פּוֹתַחַת פִּיהָ בְּכָל כֹּחָהּ. אלחר"י בְּלַעַ"ז. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים, פּוֹשֶׁטֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ וְגוּפָהּ. אשטרנ"י קלא"ר בְּלַעַ"ז:
בְּפִי כְרֵסָהּ. נֶגֶד טַבּוּרָהּ:
שִׁפּוּלֵי מֵעֶיהָ. בֵּית הָרֶחֶם:
וְשׁוֹפַעַת. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא שֶׁשּׁוֹפַעַת דָּם טָמֵא מִתּוֹךְ דָּם טָהוֹר, כְּגוֹן שֶׁהִיא רְגִילָה לִרְאוֹת דָּם טָהוֹר תְּחִלָּה, דְּהַיְנוּ דָּם שֶׁאֵינוֹ מֵחֲמִשָּׁה דָּמִים טְמֵאִין, וְאַחַר כָּךְ דָּם טָמֵא. וְהַאי נַמִּי הָוֵי וֶסֶת. וְכָל שָׁעָה שֶׁתִּרְאֶה דָּם טָמֵא אַחַר דָּם טָהוֹר, דַּיָּהּ שַׁעְתָּהּ:
צְמַרְמוֹרֶת. לְשׁוֹן סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי (תהלים קיט). אריצמינ"ט בְּלַעַ"ז:
אוֹחֲזִין אוֹתָהּ. כָּךְ לְמוּדָה לִהְיוֹת בְּכָל עֵת שֶׁהִיא רוֹאָה:
וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶן. מִשְּׁאָר סִימָנִים שֶׁהַנָּשִׁים הָרוֹאוֹת דָּם לְמוּדוֹת לִהְיוֹת בְּכָךְ. כְּגוֹן שֶׁרֹאשָׁהּ כָּבֵד עָלֶיהָ, אוֹ אוֹחֲזָהּ רֶתֶת וָרַעַד, אוֹ כְּאֵב לֵב, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אִם קָבְעָה לָהּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הֲרֵי זֶה וֶסֶת: