ברטנורא על משנה נדה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ה
תַּחַת הַפְּנִימִית. אוֹתָהּ שֶׁל צַד הַקִּיר קְרוּיָה פְּנִימִית, וְחִיצוֹנָה קְרוּיָה אוֹתָהּ שֶׁל צַד דֶּרֶךְ עֲלִיַּת הַמִּטָּה. וְהָא דִּמְפַלֵּיג תַּנָּא הָכָא בֵּין כְּשֶׁנִּמְצָא תַּחַת הַפְּנִימִית לְנִמְצָא תַּחַת הַחִיצוֹנָה, וּלְעֵיל קָתָנֵי וְנִמְצָא דָּם תַּחַת אַחַת מֵהֶן כֻּלָּן טְמֵאוֹת, וְלֹא מְפַלֵּיג בֵּין נִמְצָא תַּחַת פְּנִימִית לְנִמְצָא תַּחַת חִיצוֹנָה, מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דִּלְעֵיל אַיְרֵי כְּשֶׁהֵן תְּכוּפוֹת וּדְבוּקוֹת יַחַד, הִלְכָּךְ אִיכָּא לְסַפּוֹקֵי בַּחִיצוֹנָה אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּמְצָא הַדָּם תַּחַת הַפְּנִימִית:
אֵימָתַי. אָמְרוּ נִמְצָא תַּחַת הַחִיצוֹנָה פְּנִימִית טְהוֹרָה:
בִּזְמַן שֶׁעָבְרוּ דֶרֶךְ מַרְגְּלוֹת הַמִּטָּה. דְּלֹא עָבְרָה פְּנִימִית עַל מְקוֹם מְצִיאַת הַדָּם:
אֲבָל עָבְרוּ שְׁלָשְׁתָּן דֶּרֶךְ עָלֶיהָ. שֶׁהֵן דּוֹרְסוֹת וְעוֹבְרוֹת עַל הַחִיצוֹנָה:
כֻּלָּן טְמֵאוֹת. וַאֲפִלּוּ פְּנִימִית, דְּשֶׁמָּא כְּשֶׁעָבְרָה פְּנִימִית דֶּרֶךְ שָׁם נָפַל מִמֶּנָּה:
לְגַּל טָמֵא. שֶׁהָיָה שָׁם כַּזַּיִת מִן הַמֵּת:
עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְסֶלַע אוֹ לִבְתוּלָה. קַרְקַע בְּתוּלָה. וְאִם לֹא מָצָא, הַגַּל טָהוֹר, דְּאֵמוּר בָּא עוֹרֵב וְנָטַל אֶת הַטֻּמְאָה. אֲבָל הָכָא כְּשֶׁבָּדְקוּ שְׁלָשְׁתָּן וּמָצְאוּ טְהוֹרוֹת, מוֹדוּ רַבָּנָן לְרַבִּי מֵאִיר דְּכֻלָּן טְמֵאוֹת, דְּהַאי דָּם מֵהֵיכָא אֲתָא, עַל כָּרְחָךְ מֵחֲדָא מִנַּיְהוּ הוּא. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: