ברטנורא על משנה נדה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ד
וְתוֹלוֹת זוֹ בָזוֹ. שֶׁאִם הָיְתָה הָאַחַת מְעֻבֶּרֶת, תּוֹלָה הַדָּם בְּשֶׁאֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת, וְהִיא טְהוֹרָה:
וְאִם לֹא הָיוּ רְאוּיוֹת. כְּגוֹן שֶׁהָיוּ כֻּלָּן מְעֻבָּרוֹת אוֹ כֻּלָּן מֵנִיקוֹת, כֻּלָּן טְמֵאוֹת כְּאִלּוּ רְאוּיוֹת לִרְאוֹת, דְּמִכָּל מָקוֹם דָּם מִבֵּינַיְהוּ נְפַק: