ברטנורא על משנה נדה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ד
עֵד שֶׁהוּא נָתוּן תַּחַת הַכַּר. הַבֶּגֶד שֶׁמְּקַנַּחַת בּוֹ אֶת עַצְמָהּ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ, קָרוּי עֵד:
דָּם עָגֹל טָהוֹר. דְּדַם מַאֲכֹלֶת הוּא:
מָשׁוּךְ טָמֵא. וְאִם טִפָּה מְשׁוּכָה הִיא, טְמֵאָה, שֶׁחֶזְקָתָהּ שֶׁהִיא מִמֶּנָּה, וּבְעֵת שֶׁקִּנְּחָה עַצְמָהּ נִתְלָה זֶה הַדָּם בָּעֵד:
דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר רַבִּי צָדוֹק. וְכֵן הֲלָכָה: