ברטנורא על משנה נדה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה א
הָרוֹאָה כֶתֶם. כְּנֶגֶד בֵּית הַתֻּרְפָּה. בֵּית הָעֶרְוָה:
טְמֵאָה. דְּאִיכָּא לְמֵימַר, דָּם מֵאוֹתוֹ מָקוֹם נָפַל:
עַל עֲקֵבָהּ. זִמְנִין דְּמִתְרְמֵי וְנָגַע בְּאוֹתוֹ מָקוֹם:
וְעַל רֹאשׁ גּוּדָלָהּ. דְּבַהֲדֵי דְּפָסְעָה מִתְרְמֵי גּוּדָל שֶׁבְּרַגְלָהּ לִהְיוֹת תַּחַת אוֹתוֹ מָקוֹם וְדָם נוֹטֵף עָלָיו:
עַל שׁוֹקָהּ וְעַל פַּרְסוֹתֶיהָ מִבִּפְנִים טְמֵאָה. כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד וּמְחַבֵּר רַגְלָיו וְשׁוֹקָיו זוֹ בָּזוֹ, כָּל מַה שֶּׁמְּחֻבָּר מֵהֶם זוֹ עִם זוֹ, קָרוּי לִפְנִים:
מִבַּחוּץ. מִכָּאן וּמִכָּאן:
וְעַל הַצְּדָדִין. אֲחוֹרֵי הַשּׁוֹק כָּל גָּבְהָן כְּנֶגֶד הֶעָקֵב, וּלְפָנָיו כָּל גָּבְהָן כְּנֶגֶד הָרֶגֶל, קְרוּיִים צְדָדִים:
מִן הַחֲגוֹר וּלְמַטָּה. כְּנֶגֶד בֵּית הַתֻּרְפָּה הוּא:
אִם מַגִּיעַ כְּנֶגֶד בֵּית הַתֻּרְפָּה. כְּגוֹן שֶׁנִּמְצָא בְּרֹאשׁ בֵּית יָדָהּ סָמוּךְ לַיָּד, שֶׁפְּעָמִים שֶׁפּוֹשַׁטְתָּן מִזְּרוֹעַ וְנוֹפֵל כְּנֶגֶד מַטָּה:
וְאִם לָאו. שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד בֵּית הַתֻּרְפָּה, כְּגוֹן שֶׁנִּמְצָא סָמוּךְ לַכְּתֵפוֹת:
שֶׁהוּא חוֹזֵר. פְּעָמִים שֶׁרֹאשׁ הֶחָלוּק נֶהֱפָךְ כְּנֶגֶד פָּנֶיהָ שֶׁל מַטָּה:
וְכֵן בַּפּוֹלְיוֹן. מִטְפַּחַת שֶׁהִיא מִתְכַּסָּה בּוֹ: