ברטנורא על משנה נדה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ג
הַבָּאִים מֵרְקָם. שֶׁהֵן נָכְרִים וְדָמָן טָהוֹר. וְאַף עַל גַּב דְּרַבָּנָן גָּזְרוּ עַל הַנָּכְרִים שֶׁיִּהְיוּ כַּזָּבִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם, עַל כִּתְמֵיהֶם לֹא גָּזְרוּ:
מֵרֶקֶם. בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר, מְתַרְגְּמִינַן בֵּין רֶקֶם וּבֵין חַגְּרָא:
שֶׁהֵן גֵּרִים. וְדָמָן טָמֵא:
וְטוֹעִים. כְּלוֹמַר, לֹא צְנִיעֵי כֻּלֵּי הַאי, וְאֵין מַצְנִיעִים אֶת כִּתְמֵיהֶן, הִלְכָּךְ חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא כְּתָמִים שֶׁל אִשָּׁה נִדָּה הֵן:
הַבָּאִים מִבֵּין הַגּוֹיִם טְהוֹרִים. דְּלֹא גָּזְרוּ רַבָּנָן עַל כִּתְמֵיהֶן, כֵּיוָן דְּדָמָן וַדַּאי טָהוֹר מִן הַתּוֹרָה:
מִבֵּין יִשְׂרָאֵל וּמִבֵּין הַכּוּתִים רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. מַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, מִבֵּין יִשְׂרָאֵל וּמִבֵּין הַכּוּתִים, טְמֵאִים, דְּכוּתִים גֵּרֵי אֱמֶת הֵן וְדָמָן טָמֵא. כְּתָמִים הַנִּמְצָאִים בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל דְּהַיְנוּ בְּמָקוֹם גָּלוּי, טְהוֹרִים, דְּלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל כִּתְמֵיהֶן וְאַצְנוֹעֵי מַצְנְעֵי לְהוּ. הַנִּמְצָאִין בְּעָרֵי כּוּתִים, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, דְּכוּתִים נֶחְשְׁדוּ עַל כִּתְמֵיהֶן. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים, שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עַל כִּתְמֵיהֶן וּמַצְנְעֵי לְהוּ, וְתָלִינַן לְהַאי כֶּתֶם בְּדַם חַיָּה אוֹ בְּהֵמָה, דְּאִלּוּ דַּם אִשָּׁה נִדָּה, לֹא הָיָה נִמְצָא בְּמָקוֹם גָּלוּי, דְּאִינְהוּ נַמִּי מַצְנְעוּ לְהוּ כְּיִשְׂרָאֵל. וּכְבָר נִפְסְקָה הַהֲלָכָה דְּבַזְמַן הַזֶּה גָּזְרוּ עַל כּוּתִים לִהְיוֹת כַּנָּכְרִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם, וְכִתְמֵיהֶן טְהוֹרִים כְּכִתְמֵי הַנָּכְרִים: