אור ברסלב
ברטנורא על משנה נדה פרק ז › משנה א

ברטנורא על משנה נדה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ז · משנה א

פרק ז

דַּם הַנִּדָּה. מְטַמְּאִין לַחִין. דִּכְתִיב (ויקרא טו) וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ, מַה שֶּׁזָּב מִמֶּנָּה טָמֵא כְּמוֹתָהּ, וּבְשָׁעָה שֶׁזָּב לַח הוּא:

וּמְטַמְּאִים יְבֵשִׁים. דִּכְתִיב (שם) דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ, בַּהֲוָיָתוֹ יְהֵא, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְיַבֵּשׁ:

וּבְשַׂר הַמֵּת. מְטַמֵּא יָבֵשׁ, דִּכְתִיב (במדבר יב) אוֹ בְּעֶצֶם אָדָם, אָדָם דּוּמְיָא דְּעֶצֶם, מָה עֶצֶם יָבֵשׁ אַף בָּשָׂר יָבֵשׁ:

וְהַנִּיעַ. רֹק רַךְ שֶׁיּוֹצֵא עַל יְדֵי נִעְנוּעַ. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי, לֵחָה הַיּוֹרֶדֶת מִן הַחֹטֶם. וּמִמַּעְיְנוֹת הַזָּב הֵן וַהֲווּ אַב הַטֻּמְאָה:

וְהַשֶּׁרֶץ. דִּכְתִיב (ויקרא יא) הַנֹּגֵעַ בָּהֶם בְּמֹתָם, כְּעֵין מוֹתָם, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהֵם לַחִים כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בְּעֵת מוֹתָם. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהַשִּׁדְרָה קַיֶּמֶת וְהָעֲצָמוֹת מְחֻבָּרוֹת בַּשִּׁדְרָה, הוֹאִיל וְצוּרָתוֹ נִכֶּרֶת, כְּלַח הוּא נֶחֱשָׁב:

וְהַנְּבֵלָה. דִּכְתִיב (שם) כִּי יָמוּת, כְּעֵין מִיתָה:

וְהַשִּׁכְבַת זֶרַע. שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּהֵא רָאוּי לְהַזְרִיעַ:

מְטַמְּאִין לַחִין וְאֵין מְטַמְּאִין יְבֵשִׁין. הַזּוֹב מְטַמֵּא לַח וְלֹא יָבֵשׁ, דִּכְתִיב (שם טו) רָר בְּשָׂרוֹ אֶת זוֹבוֹ, כְּמִין רִיר שֶׁהוּא לַח. כְּמוֹ וַיּוֹרֶד רִירוֹ עַל זְקָנוֹ (שמואל א כא):

וְהַנִּיעַ וְהָרֹק. דִּכְתִיב (ויקרא טו) וְכִי יָרֹק, וּבָעֵת שֶׁיָּרֹק לַח הוּא:

וְכַמָּה הִיא שְׁרִיָּתָן. דְּנֵימָא אִי הָדְרָא בְּכִי הַאי שִׁעוּרָא לַחִין הֵן:

בְּפוֹשְׁרִים מֵעֵת לְעֵת. אֲבָל אִי צְרִיכֵי טְפֵי מַיִם חַמִּים, אוֹ יוֹתֵר מִזְּמַן מֵעֵת לְעֵת, יְבֵשִׁין הֵן:

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּשַׂר הַמֵּת יָבֵשׁ, טָהוֹר. מִלְּטַמֵּא בְּכַזַּיִת. אֲבָל מְטַמֵּא טֻמְאַת רָקָב כִּמְלֹא תַּרְוָד. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה נדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה