ברטנורא על משנה נדה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ט
קַשְׂקֶשֶׂת. מַלְבּוּשׁ שֶׁל דָּג, הַקָּבוּעַ בּוֹ:
סְנַפִּיר. כְּנָפַיִם שֶׁפּוֹרֵחַ בָּהֶן. וְכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְאֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק אַחֲרָיו עוֹד, שֶׁדָּג טָהוֹר הוּא:
וְיֵשׁ שֶׁיֶּשׁ לוֹ סְנַפִּיר. וְהוּא דָּג טָמֵא, שֶׁאֵין לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת:
יֶשׁ לוֹ טְלָפַיִם. פַּרְסוֹתָיו סְדוּקוֹת. שֶׁאֵין קַרְנַיִם אֶלָּא לִבְהֵמָה וּלְחַיָּה טְהוֹרָה:
וְאֵין לוֹ קַרְנָיִם. כְּגוֹן חֲזִיר, שֶׁפַּרְסוֹתָיו סְדוּקוֹת, וְאֵין לוֹ קַרְנַיִם: