ברטנורא על משנה נדה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ח
וְיֵשׁ שֶׁיֶּשׁ לוֹ שְׁבִיעִית וְאֵין לוֹ בִעוּר. כְּגוֹן הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁרְשָׁם נִשְׁאָר בַּקַּרְקַע בֵּין בִּימוֹת הַחַמָּה בֵּין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, כְּמוֹ הַלּוּף שׁוֹטֶה וְהַדַּנְדַּנָּה, שֶׁקּוֹרִים בַּעֲרָבִי נַעְנַ"ע, וּבְלַעַ"ז מֵינְטַ"א, דְּכֵיוָן שֶׁאֵין כָּלִין לְעוֹלָם מִן הַשָּׂדֶה, אֵין חַיָּב לְבַעֲרָם מִן הַבַּיִת, דִּכְתִיב (ויקרא כה) וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ, כָּל זְמַן שֶׁחַיָּה אוֹכֶלֶת בַּשָּׂדֶה, הַאֲכֵל לִבְהֶמְתְּךָ מִן הַבַּיִת, כָּלָה לַחַיָּה מִן הַשָּׂדֶה כַּלֵּה לִבְהֶמְתְּךָ מִן הַבַּיִת, וְכָל הָנָךְ דְּלֹא כָּלוּ לַחַיָּה מִן הַשָּׂדֶה, אֵין צָרִיךְ לְבַעֲרָם מִן הַבַּיִת: