ברטנורא על משנה נדה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ב
שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ אֵבָרָיו. שֶׁנֶּעֶקְרָה שִׁכְבַת זֶרַע מִגּוּפוֹ:
אוֹחֵז בָּאַמָּה. וְאַף עַל גַּב דְּכָל הָאוֹחֵז בָּאַמָּה וּמַשְׁתִּין כְּאִלּוּ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, הָכָא כֵּיוָן דְּנֶעֶקְרָה שִׁכְבַת זֶרַע שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְחַמֵּם לַעֲקֹר עוֹד מִיָּד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה:
וּמְטַמְּאִין. זוֹב וְשִׁכְבַת זֶרַע:
בְּכָל שֶׁהֵן. לָאָדָם הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ. אֲבָל הַנּוֹגֵעַ, אֵינוֹ טָמֵא עַד שֶׁיִּגַּע בְּכָעֲדָשָׁה: