ברטנורא על משנה נדה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ג
שְׁפִיר. חֲתִיכָה שֶׁל בָּשָׂר. וְאִם יֵשׁ בָּהּ צוּרַת אָדָם נִקְרָא שְׁפִיר מְרֻקָּם. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא כִּשְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה, לְפִיכָךְ נִקְרָא שְׁפִיר:
מָלֵא גְנוּנִים. מָלֵא גְּוָנִים הַרְבֵּה. פֵּרוּשׁ אַחֵר, גְּנִינִים, תּוֹלָעִים, שֶׁחֲתִיכַת הַבָּשָׂר חֲתוּכָה חֲתִיכוֹת דַּקּוֹת כְּעֵין תּוֹלָעִים:
אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְוָלָד. וְאֵינָהּ טְמֵאָה לֵידָה. וְאִם אֵין עִמָּהֶן דָּם, אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת אֲפִלּוּ מִשּׁוּם נִדָּה:
תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. טְמֵאָה שְׁבוּעַיִם כְּיוֹלֶדֶת נְקֵבָה, וְאֵין לָהּ דַּם טֹהַר אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה יָמִים כְּיוֹלֶדֶת זָכָר. הוֹאִיל וְאֵינוֹ נִכָּר אִם זָכָר אִם נְקֵבָה, נוֹתְנִים עָלָיו חֻמְרֵי זָכָר וְחֻמְרֵי נְקֵבָה: