ברטנורא על משנה נדה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ג
וְתָדִיחַ אֶת פָּנֶיהָ. קִנּוּחַ שֶׁלְּמַטָּה:
וְאַחַר כָּךְ. כְּלוֹמַר אִם שָׁהֲתָה יוֹתֵר מִשִּׁעוּר זֶה:
מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. טָהֳרוֹת שֶׁנִּתְעַסְּקָה בָּהֶן. כְּדִין מֵעֵת לְעֵת דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא:
וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. טֻמְאַת שִׁבְעָה, אֶלָּא טֻמְאַת עֶרֶב כְּדִין כָּל נוֹגֵעַ בְּנִדָּה:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אַף מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. דְּסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא כָּל מֵעֵת לְעֵת מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ טֻמְאַת שִׁבְעָה מִסָּפֵק. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּרוֹאָה כֶתֶם. וְאַף עַל גַּב דִּבְטֻמְאַת מֵעֵת לְעֵת אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ לְפִי שֶׁטֻּמְאַת מֵעֵת לְעֵת אֵינָהּ אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, מוֹדִים הֵם בְּרוֹאָה כֶּתֶם, דְּאַף עַל גַּב דְּטֻמְאַת כְּתָמִים דְּרַבָּנָן, מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ טֻמְאַת שִׁבְעָה: