ברטנורא על משנה נדה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ה
כֹּל שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת. עוֹנָה בֵּינוֹנִית הִיא שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּמִכֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת אַחַר שֶׁהִגִּיעָה סָמוּךְ לְזִקְנָתָהּ, דַּיָּהּ שַׁעְתָּהּ. וְסָמוּךְ לְזִקְנָתָהּ נִקְרָא, כָּל שֶׁקּוֹרִים לָהּ אִימָא אִימָא מֵחֲמַת זִקְנָתָהּ וְאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת:
כָּל אִשָּׁה. וַאֲפִלּוּ אֵינָהּ זְקֵנָה, וְעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְלֹא רָאֲתָה, דַּיָּהּ שַׁעְתָּהּ:
מְעֻבֶּרֶת וּמֵנִיקָה שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת. אֲבָל לֹא עָבְרוּ עֲלֵיהֶן, לֹא. וּדְלֹא כְּתַנָּא קַמָּא דְּאָמַר מְעֻבֶּרֶת מִשֶּׁיִּוָּדַע הָעֻבָּר, וּמֵנִיקָה מִשֶּׁנּוֹלַד. וְאֵין הֲלָכָה לֹא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְלֹא כְּרַבִּי יוֹסֵי: