ברטנורא על משנה נדה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ד
מִשֶּׁיִּוָּדַע עֻבָּרָהּ. לְסוֹף שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מִיּוֹם שֶׁנִּתְעַבְּרָה:
עַד שֶׁתִּגְמֹל. עַד שֶׁיַּשְׁלִים לִבְנָהּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ. וַאֲפִלּוּ מֵת בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ, דַּיָּהּ שַׁעְתָּהּ, שֶׁהַיּוֹלֶדֶת אֵבָרֶיהָ מִתְפָּרְקִים וְאֵין דָּמָהּ חוֹזֵר עַד אַחַר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ. וּמִשָּׁם וָאֵילָךְ הֲרֵי הִיא כְּכָל הַנָּשִׁים וּמְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּנִיקָה וְהוֹלֶכֶת אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁנִים:
גְּמָלַתּוּ אוֹ מֵת רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. דְּסָבַר רַבִּי מֵאִיר דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשָׂה חָלָב. וּכְשֶׁאֵינָהּ מֵנִיקָה, אֲפִלּוּ קֹדֶם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ חוֹזֵר הַדָּם לִמְקוֹמוֹ וְחוֹזֶרֶת לִהְיוֹת רוֹאָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר: