ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יד · משנה יא
הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר חַטָּאת. דִּבְחַטָּאת וְעוֹלָה חָלוּק הֶעָשִׁיר וְהֶעָנִי, דְּעָשִׁיר מֵבִיא מִן הַבְּהֵמָה, וְעָנִי מֵבִיא מִן הָעוֹף, שְׁתֵּי תוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה. הִלְכָּךְ אִם בִּשְׁעַת הַקְרָבַת הַחַטָּאת הָיָה עָנִי וְהֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף, אַף עַל פִּי שֶׁהֶעֱשִׁיר אַחַר כָּךְ, מַשְׁלִים קָרְבַּן עָנִי וּמֵבִיא עוֹלַת הָעוֹף. וְכֵן אִם הָיָה עָשִׁיר וְהֵבִיא חַטַּאת בְּהֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֶעֱנִי, צָרִיךְ לְהָבִיא עוֹלַת בְּהֵמָה:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַחַר הָאָשָׁם. דִּבְאָשָׁם שָׁוִין עָנִי וְעָשִׁיר, וְהוּא רִאשׁוֹן לְקָרְבְּנוֹת הַמְּצֹרָע, וּמְיֻחָד לְטָהֳרָתוֹ יוֹתֵר מִכֻּלָּן. וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, דִּכְתִיב (ויקרא יד) אֲשֶׁר לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ בְּטָהֳרָתוֹ, רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר, דָּבָר הַמְכַפְּרוֹ, וְהוּא הַחַטָּאת. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר, דָּבָר הַמַּכְשִׁירוֹ וּמְטַהֲרוֹ, וְהוּא הָאָשָׁם. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: