ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יד · משנה ט
הִכְנִיס רֹאשׁוֹ. לְפִי שֶׁעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל אֵין מְחֻסַּר כִּפּוּרִים נִכְנָס לָהּ, וְדַם הָאָשָׁם הָיָה נִפְסָל בְּיוֹצֵא אִם יָצָא חוּץ לָעֲזָרָה, לְפִיכָךְ הָיָה הַמְּצֹרָע עוֹמֵד בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר שֶׁהוּא בֵּין עֶזְרַת נָשִׁים לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּמַכְנִיס רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ הָעֲזָרָה עַד שֶׁנּוֹתְנִים הַמַּתָּנוֹת עַל תְּנוּךְ אָזְנוֹ, וּמַכְנִיס יָדוֹ וְרַגְלוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן עַל בְּהוֹנוֹתָיו:
תְּנוּךְ. זֶה גָּדֵר הָאֶמְצָעִי שֶׁל אֹזֶן:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וְכוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
אֵין לוֹ טָהֳרָה עוֹלָמִית. דְּבָעִינַן כְּדִכְתִיב בַּקְּרָא. וְדַוְקָא שֶׁנִּקְטְעָה אָזְנוֹ אוֹ בְהוֹנוֹתָיו לְאַחַר שֶׁהֻזְקַק לְטָהֳרָה:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נוֹתֵן הוּא עַל מְקוֹמָן. דְּלֹא בָעִינַן כְּדִכְתִיב בַּקְּרָא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְכֵן אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר אִם נָתַן עַל שֶׁל שְׂמֹאל יָצָא: