ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יג · משנה ה
הַבּוֹנֶה מִן הַמֻּסְגָּר בְּטָהוֹר. לְאַחַר שֶׁחָלַץ וְקָצַע וְטָח וְנָתַן לוֹ שָׁבוּעַ, בְּתוֹךְ יְמֵי הֶסְגֵּרוֹ לָקַח מֵאוֹתוֹ בַיִת אֲבָנִים וּבְנָאָן בְּבַיִת אַחֵר:
חָזַר נֶגַע לַבַּיִת. הַמֻּסְגָּר:
חוֹלֵץ אֶת הָאֲבָנִים. שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ וּמְסַלְּקָן מִן הַטָּהוֹר, וְהֵן טְמֵאִים כְּטֻמְאַת הַבַּיִת שֶׁנְּטָלָן מִמֶּנּוּ:
חָזַר הַנֶּגַע לָאֲבָנִים. שֶׁנִּבְנָה בְטָהוֹר:
הַבַּיִת. הַמֻּסְגָּר יִנָּתֵץ, כְּאִלּוּ הָיוּ קְבוּעִים בּוֹ. וְהָנֵי אֲבָנִים נַמִּי בָּעוּ נְתִיצָה, אֶלָּא שֶׁמַּמְתִּין לָהֶם עַד שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ הַבַּיִת הַשֵּׁנִי בְּסִימָנִין, דְּטָעוּן הֶסְגֵּר, וְדִינוֹ לְכָל דָּבָר כְּכָל בַּיִת שֶׁנִּרְאָה בוֹ נֶגַע בַּתְּחִלָּה: