ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יג · משנה ד
בַּיִת הַמֻּסְגָּר מְטַמֵּא מִתּוֹכוֹ. כְּדִכְתִיב וְהַבָּא אֶל הַבַּיִת כָּל יְמֵי הִסְגִּיר אֹתוֹ יִטְמָא עַד הָעָרֶב. וְהָאֲבָנִים הַמְנֻגָּעִים עַצְמָן, אֲפִלּוּ בְמֻסְגָּר מְטַמְּאִין מֵאֲחוֹרֵיהֶן:
וְהַמֻּחְלָט מִתּוֹכוֹ וּמֵאֲחוֹרָיו. הַנּוֹגֵעַ בַּבַּיִת מֵאֲחוֹרָיו, טָמֵא, דִּכְתִיב בְּמֻחְלָט, צָרַעַת מַמְאֶרֶת בַּבַּיִת טָמֵא הוּא, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר טָמֵא הוּא, הוֹסִיף לוֹ שֶׁיְּהֵא טָמֵא בֵּין מִתּוֹכוֹ בֵּין מֵאֲחוֹרָיו:
זֶה וָזֶה מְטַמְּאִין בְּבִיאָה. לְטַמֵּא כָּל הַנִּכְנָס בְּתוֹכוֹ: