ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יג · משנה ג
נוֹתֵן אֶת הַקּוֹרוֹת לָעֲלִיָּה. וְסוֹמְכָן בָּעַמּוּדִין וְאֵינוֹ נוֹתְצָן עִם הַבַּיִת, דִּכְתִיב אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו וְאֵת [כָּל] עֲפַר הַבָּיִת, וְלֹא אֲבָנִים וְעֵצִים וְעָפָר שֶׁל עֲלִיָּה:
נִתָּצִין עִמּוֹ. דְּדָרְשִׁינַן אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו וְאֶת עֲפַר הַבָּיִת, כָּל אֲבָנִים שֶׁנִּבְנוּ עִמּוֹ וְכָל עֵצִים שֶׁנִּבְנוּ עִמּוֹ וְכָל עָפָר שֶׁנִּבְנָה עִמּוֹ. וְכֵיוָן דְּאֵין עֲלִיָּה עַל גַּבָּיו, הֲרֵי כֻלָּם נִבְנוּ עִמּוֹ:
מַלְבְּנִים. כְּמִין לְבֵנִים מְרֻבָּעוֹת שֶׁשּׁוֹטְחִים עַל הַגַּגּוֹת. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים, כְּעֵין מְזוּזוֹת שֶׁעוֹשִׂים בַּחַלּוֹנוֹת מִבַּחוּץ לְנוֹי, וְאֵין מְחֻבָּרִים בְּטִיט בַּחַלּוֹן:
שְׂרִיגוֹת. כְּמִין סְבָכָה שֶׁעוֹשִׂים בַּחַלּוֹן שֶׁמִּסְתַּכְּלִים מִשָּׁם לִרְשׁוּת הָרַבִּים:
מַלְבֵּן. עֵץ אָרֹךְ שֶׁעַל הַקִּיר הֶעָשׂוּי לְהוֹשִׁיב עָלָיו רָאשֵׁי הַקּוֹרוֹת שֶׁלֹּא יֵרָקְבוּ מִלַּחְלוּחִית הַחוֹמָה:
בְּכַזָּיִת. מִשּׁוּם דְּצָרַעַת אִתַּקַּשׁ לְמֵת, דִּכְתִיב (במדבר יב) אַל נָא תְהִי כַּמֵּת:
בְּמַשֶּׁהוּ. כְּאֵבָרִים שֶׁל מֵת, דִּתְנַן בְּאֳהָלוֹת, הָאֵבָרִים אֵין לָהֶם שִׁעוּר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר: