ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יג · משנה ב
הָאֶבֶן שֶׁבַּזָּוִית. שֶׁהִיא בֵינוֹ וּבֵין חֲבֵרוֹ בְּשֻׁתָּפוּת:
חוֹלֵץ אֶת כֻּלּוֹ. כִּדְדָרְשִׁינַן וְחִלְּצוּ, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם חוֹלְצִים:
בִּזְמַן שֶׁהוּא נוֹתֵץ. אֶת הַבַּיִת כֻּלּוֹ:
נוֹתֵץ שֶׁלּוֹ. דְּגַבֵּי נְתִיצָה כְּתִיב אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו, אֲבָנָיו שֶׁלּוֹ וְעֵצָיו שֶׁלּוֹ:
רֹאשׁ וּפִתִּין. פֵּרֵשׁ הֶעָרוּךְ, אוֹתָהּ הָאֶבֶן אוֹ אוֹתוֹ הָעֵץ שֶׁתּוֹפֵס מִצַּד מַעֲרָב נִדְבָּךְ שֶׁלּוֹ, וּלְצַד מִזְרָח נִדְבָּךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֵׁם אוֹתָהּ הָאֶבֶן אוֹ אוֹתוֹ הָעֵץ, רֹאשׁ. וְאוֹתָם הָאֲבָנִים וְעֵצִים שֶׁבְּנִדְבָּךְ זֶה בַּמַּעֲרַב אַחַת, וּבְנִדְבָּךְ זֶה בַּמִּזְרָח אַחַת, שְׁמָן פִּתִּין: