ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יג · משנה א
עֲשָׂרָה בָתִּים. הַכֵּהֶה בָרִאשׁוֹן. בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן כָּהָה, אוֹ הָלַךְ הַנֶּגַע לְגַמְרֵי. הֲרֵי שְׁנֵי בָתִּים, דְּכִשְׁנַיִם הֵן חֲשׁוּבִים:
קוֹלְפוֹ. קוֹלֵף מְקוֹם הַנֶּגַע בִּלְבַד, וְהַבַּיִת טָהוֹר:
הַכֵּהֶה. בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, וְהַהוֹלֵךְ לְגַמְרֵי. שְׁנַיִם אֲחֵרִים, הֲרֵי אַרְבָּעָה:
הַפּוֹשֶׂה בְּשָׁבוּעַ רִאשׁוֹן: חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. וְאִם חָזַר, נוֹתֵץ. הֲרֵי חֲמִשָּׁה:
לֹא חָזַר טָעוּן צִפֳּרִים. הֲרֵי שִׁשָּׁה:
עָמַד. בְּעֵינָיו בְּשָׁבוּעַ רִאשׁוֹן: וּפָשָׂה בַשֵּׁנִי, חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. חָזַר, נוֹתֵץ. הֲרֵי שִׁבְעָה:
לֹא חָזַר טָעוּן צִפֳּרִים. הֲרֵי שְׁמֹנָה:
עָמַד. בְּעֵינָיו בְּשָׁבוּעַ רִאשׁוֹן וּבְשָׁבוּעַ שֵׁנִי: חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. שֶׁדִּין הָעוֹמֵד בְּעֵינָיו בְּשָׁבוּעַ שֵׁנִי כְּדִין הַפּוֹשֶׂה. חָזַר, נוֹתֵץ. הֲרֵי תִשְׁעָה:
לֹא חָזַר טָעוּן צִפֳּרִים. הֲרֵי עֲשָׂרָה:
אִם עַד שֶׁלֹּא טִהֲרוֹ בַצִּפֳּרִים נִרְאָה בוֹ נֶגַע. הֲרֵי הוּא כְּחוֹזֵר, וְטָעוּן נְתִיצָה. אֲבָל מִשֶּׁטִּהֲרוֹ, הָוֵי לֵיהּ כְּנֶגַע חָדָשׁ וּמַסְגִּירוֹ: