ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה ז
בָּא בְסוֹף שָׁבוּעַ. אַחֲרֵי הִטּוֹחַ הַבַּיִת, חוֹזֵר וּמַסְגִּירוֹ, וְאִם בְּסוֹף שָׁבוּעַ חָזַר הַנֶּגַע, וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת:
הַפִּשְׂיוֹן הַסָּמוּךְ. שֶׁפָּשָׂה סָמוּךְ לַנֶּגַע:
וְהַחוֹזֵר כִּשְׁנֵי גְרִיסִים. דִּכְתִיב וְאִם יָשׁוּב הַנֶּגַע, כְּאָדָם הָאוֹמֵר חָזַר פְּלוֹנִי לִמְקוֹמוֹ, וְהַנֶּגַע שֶׁבַּבָּתִּים בַּתְּחִלָּה אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא בִשְׁנֵי גְרִיסִים, כְּדַאֲמַרַן: