ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה ג
עַד שֶׁיֵּרָאֶה כִשְׁנֵי גְרִיסִין. דִּכְתִיב (שם) וְרָאָה אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה הַנֶּגַע, מְלַמֵּד שֶׁאֵין נִגְעֵי בָתִּים מִטַּמְּאִין, עַד שֶׁיֵּרָאוּ כִּשְׁנֵי גְרִיסִין:
אוֹ עַל אֶבֶן אֶחָת. וְהַיְנוּ טַעֲמָא דְאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אַרְבַּע אֲבָנִים לְאַרְבָּעָה כָתְלֵי הַבַּיִת, לְכָל כֹּתֶל אֶבֶן אֶחָת. וּלְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר עַד שֶׁיֵּרָאוּ כִשְׁנֵי גְרִיסִים עַל שְׁתֵּי אֲבָנִים לֹא עַל אֶבֶן אַחַת, אֵין פָּחוֹת מִשְּׁמֹנֶה אֲבָנִים, לְכָל כֹּתֶל שְׁתֵּי אֲבָנִים:
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כוּ'. טַעֲמָא דְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן [בְּסַנְהֶדְרִין דַּף עא] דִּכְתִיב קִיר וּכְתִיב קִירֹת, אֵיזֶהוּ קִיר שֶׁהוּא כְקִירוֹת, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה קֶרֶן זָוִית, וּבְכָל קִיר בָּעִינַן שִׁעוּר נֶגַע, דְּהַיְנוּ כַּגְּרִיס הַקִּלְקִי מְרֻבָּע בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: