ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה ב
בַּיִת שֶׁאַחַד מִצְּדָדָיו. אֶחָד מֵאַרְבָּעָה כְתָלָיו מְחֻפֶּה בְשַׁיִשׁ מרמר"א:
בְּסֶלַע. צֹר שֶׁהוּא שָׁם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית:
בִּלְבֵנִים. עֲשׂוּיִים בְּכִבְשָׁן:
בְּעָפָר. שֶׁהַכֹּתֶל עָשׂוּי מִגּוּשֵׁי עָפָר:
טָהוֹר. דְּבָעִינַן שֶׁיִּהְיוּ אַרְבָּעָה קִירוֹת הַבַּיִת רְאוּיִין לִטַּמֵּא בַנְּגָעִים, וְאִם אֶחָד מִן הַקִּירוֹת עָשׂוּי בְּדָבָר שֶׁאֵין רָאוּי לִטַּמֵּא, כְּגוֹן כָּל הָנֵי דְאָמְרִינַן, הַבַּיִת טָהוֹר:
בַּיִת שֶׁלֹּא הָיוּ בוֹ אֲבָנִים וְעֵצִים וְעָפָר. כָּל שְׁלָשְׁתָּן, אֶלָּא אֶחָד מֵהֶן הָיָה בוֹ, וְנִרְאָה הַנֶּגַע בְּאוֹתוֹ הָאֶחָד, טָהוֹר. דְּבָעִינַן שֶׁיְּהֵא רָאוּי לִטַּמֵּא קֹדֶם רְאִיַּת הַנֶּגַע:
עַד שֶׁיִּהְיוּ בוֹ אֲבָנִים וְעֵצִים וְעָפָר. דִּכְתִיב (ויקרא יד) אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו וְאֵת כָּל עֲפַר הַבָּיִת: